#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. א במה חמור נדרים מערכין (3) ובמה ערכין מנדרים (1)?	"נדרים מערכין - שבנדרים נותן דמי ידו ורגלו, נדרים חלים על בהמה חיה ועוף, נדרים אינם נידונים בהשיג יד, מה שאין כן בערכין<p dir=""rtl"">ערכין מנדרים - האומר ערכי עלי ומת יתנו היורשים [אם עמד בדין {דאם לא הוי מלוה ע&quot;פ אם לא למ&quot;ד שכתובה בתורה ככתובה בשטר}] דמי עלי ומת לא יתנו שמחוסר אומדנא ואין דמים למתים.</p>"	ערכין כ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. ב האומר ערך ידי ורגלי, ראשי וכבדי, חצי ערכי, ערך חציי, מה דינו ומנין? <p dir=""rtl"">ומה הדין בנדרים ומנין? </p><p dir=""rtl"">ומה רבתה המשנה בזה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו?</p>"	"ערך ידי וערך רגלי - לא אמר כלום לרבנן (ולעיל ילפינן מ&quot;בערכך&quot;), אבל לר&quot;מ נותן דמיו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה {ואף דס&quot;ד שחשב שאפשר כמו בראשו וכבדו}. <p dir=""rtl"">ראשי וכבדי - נותן ערך כולו דכתיב &quot;נפשות&quot;. </p><p dir=""rtl"">חצי ערכו - נותן חצי ערכו, ולר' יוסי בר&quot;י ערך שלם גזירה משום ערך חציי ששם לכו&quot;ע נותן ערך כולו דהוי דבר שהנשמה תלויה בו. </p><p dir=""rtl"">בנדרים אפשר להתחייב בדמי יד ורגל, בדבר שהנשמה תלויה בו וחציי דינו כבערכין דכתיב &quot;נדר בערכך נפשות&quot;. </p><p dir=""rtl"">זה הכלל לרבות רגלו מהארכובה ולמעלה.</p>"	ערכין כ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. ג המעריך חצי ערך כלי (ולג' תוס' ערך חצי כלי) מה דינו ומדוע?	"ר&quot;מ אומר שנותן דמיו שאדם יודע שאין אדם מוציא דבריו לבטלה. <p dir=""rtl"">חכמים בברייתא סוברים שאינו נותן כלום, ודוקא בחצי כר&quot;ש שלא התנדב כדרך המתנדבים אבל כולו ס&quot;ל כר&quot;מ. </p><p dir=""rtl"">(חכמים בעלמא חולקים על ר&quot;&quot;מ ואף בכולו אינו נותן כלום).</p>"	ערכין כ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. ד האומר ערך או דמי פלוני עלי מה הדין במת הנודר או הנידר?	"מת הנודר או המעריך - יתנו היורשים, למ&quot;ד מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמי דוקא כשעמד בדין, ואפ' לא אמדו את הנידר כבר נשתעבדו נכסים.<p dir=""rtl"">מת הנידר - פטור שאין דמים למתים והוי מחוסר אומדנא. מת הנערך - חייב, שאין צריך אומדנא.</p>"	ערכין כ.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: א שור זה עולה, שור זה עלי עולה, דמי שור זה עלי עולה. כשיבאו דמיו יקדשו, ונפסד ההקדש האם חייב באחריותו?	"שור זה עולה - אינו חייב.<p dir=""rtl"">שור זה עלי עולה - איתא במשנה שחייב באחריותו ופ' רב חייא בר רב דווקא כשאמר דמי שור זה עלי, אבל סתם אינו חייב שעלי להביאו קאמר, וזה כשאמר יקדש השור לדמיו.</p><p dir=""rtl"">אמר כשיבאו דמיו יקדשו, אבד קודם שמכר אינו חייב באחריותו לאחר שמכר חייב באחריותו וזה רק אליבא דר&quot;מ שסובר שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. {ואיכא דמתני ליה שקאי אליבא דר&quot;מ על מי שמקדיש דמי השכירות שיבאו לו מביתו שהשכיר.}</p>"	ערכין כ:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: ב המשכיר בית לחברו ונתנגע או נתצו האם חייב להעמיד לו בית אחר?<p dir=""rtl"">הקדישו האם השוכר יכול לגור בו ולמי דמי ההקדש?</p>"	"נתנגע אפ' חלטו כהן - אומר לו הרי שלך לפניך, נתצו - חייב להעמיד לו בית אחר.<p dir=""rtl"">הקדישו - אסור לשוכר לגור בו ואם גר בו הוי מעילה ויצא השכר לחולין. אמר המשכיר כשיבא שכרו יקדש - לר&quot;מ דאמר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם השכר להקדש, ולחכמים אין כאן הקדש כלל.</p>"	ערכין כ:		חמישי
